תופעת סרבנות הגט הפכה נפוצה מאוד בשנים האחרונות. נשים רבות מוצאות עצמן כבולות בנישואין שאבד עליהם הקלח מזמן, וגברים רבים נאלצים לשלם שנים רבות דמי מזונות אישה לזוגתם, אשר מסרבת לקבל גט מידם. עורכת הדין טל איטקין, מומחית בדיני משפחה, מסבירה על האפשרות להגיש תביעת נזיקין ולקבל פיצוי מבן-הזוג בגין סרבנותו.
מהי סרבנות גט?
על דרך ההפשטה, סרבנות גט הינה מצב בו אדם נשוי מסרב לסיים את נישואיו באופן רשמי על-פי הדת אליה הוא משתייך. במקרה של בני-זוג נשואים עליהם חל הדין העברי, עסקינן במצב בו בית-הדין נתן פסק-דין של כפיית גט או חיוב בגט אך בשל סרבנות בן-הזוג הגט לא סודר. החוק הקנה לבתי-הדין הרבניים סל כלים נרחב, המאפשר הטלת סנקציות רבות ומגוונות על סרבן הגט, במטרה לעודד אותו לסדר את הגט. כך למשל, יכול בית-הדין להורות על עיכוב יציאתו של הסרבן מן הארץ שמא יצא את גבולות המדינה ויותיר את אשתו עגונה, שלילת רישיון נהיגה, הטלת הגבלות שונות על חשבון הבנק של החייב, ועוד.
עורכת הדין טל איטקין מבהירה, כי על-אף הרטוריקה העושה שימוש במונח "כפיית גט", הרי שעל-פי ההלכה היהודית על הגט להיות מסודר מתוך רצון חופשי, הן של הבעל והן של האישה, פן ייחשב ל"גט מעושה" שאינו בעל משמעות מבחינה הלכתית.
תביעת נזיקין בגין סרבנות גט-אימתי?
בדיני הנזיקין אין עוולה פרטיקולארית המתייחסת לסרבנות הגט. לפיכך, תביעה נזיקית בגין סרבנות גט מוגשת תוך שימוש בעוולות הסל של רשלנות או הפרת חובה חקוקה. המשמעות היא כי בן הזוג דורש פיצוי כספי בגין הנזק הלא-ממוני שנגרם לו כתוצאה מכך שלא ניתן לו גט ולכן אינו יכול להמשיך בחייו (למשל נזק נפשי, כאב וסבל, עוגמת נפש וכיוצא באלו נזקים). החל משנות ה-2000 החלו הערכאות השיפוטיות לעשות שימוש בכלי הנזיקי כנגד סרבני גט. בתחילת הדרך קבעה ההלכה, כי לבן-הזוג המסורב יתאפשר להגיש תביעה נזיקין רק לאחר שניתן פסק-דין של חיוב בגט או כפיית גט ע"י בית הדין הרבני. כיום, חלה התפתחות ניכרת במגמה ובן-הזוג רשאי לתבוע בנזיקין את בן-זוגו הסרבן גם בהעדר פס"ד של חיוב או כפייה. היות ומדובר בתביעה נזיקית לכל דבר ועניין, גובה הפיצוי נקבע בהתאם לשיעור הנזק שהוכח ע"י בן-הזוג התובע. לפיכך, מציינת עורכת הדין טל איטקין, עשוי להגיע הפיצוי לסך של מאות אלפי שקלים.
יתרונותיה וחסרונותיה של התביעה הנזיקית
מדובר בכלי רב-עוצמה עבור נשים וגברים כאחד, טוענת עורכת הדין טל איטקין. עפ"י ההלכה היהודית, אישה אינה יכולה להינשא מחדש אלמלא התגרשה כדין. המציאות מוכיחה כי גברים רבים משתמשים בעובדה זו כאמצעי להפעלת לחץ על נשים ומנסים להבטיח באמצעותו כי יצאו נשכרים מן הגירושין, לפחות מבחינה כלכלית. משכך, עשויה תביעת הנזיקין לעודד את הבעל לתת להסכים לסידור הגט מבלי להיכנע לסחטנות מצידו. תופעה דומה של סחטנות עלולה לעלות גם מצד נשים, הזכאיות עפ"י ההלכה לתשלום מזונות אישה עד רגע סידור הגט, דבר שיש בו כדי לתמרץ נשים לסרב לסידור הגט במצב בו הבעל מעוניין בגירושין.
הביקורת העיקרית כנגד הפרקטיקה הנוהגת של תביעות נזיקיות בגין סרבנות הינה שתביעה מסוג זה מפעילה אמצעי לחץ בלתי-כשרים על בן-הזוג הנתבע, דבר המוביל לכך שהגט אינו ניתן מרצון חופשי כנדרש עפ"י ההלכה.
לסיכום, מבהירה עורכת הדין טל איטקין, הגשת תביעה נזיקית בידי בן-הזוג המסורב הינה כלי עוצמתי ויעילותו מוכחת. עם זאת, יש להיזהר משימוש לא מבוקר בו, פן יינתן "גט מעושה" שאינו בעל נפקות הלכתית.