המים בישראל, טובים ככל שיהיו, אינם נקיים לחלוטין מחומרים זרים שאינן אמורים להיות בהם כאשר הם מגיעים לכוס השתייה שלנו. המים בישראל מכילים אבנית רבה, שאותה רואה כל מי שמרתיח מים בקומקום חשמלי או בסיר, ורואה את השכבה הלבנה הדקה שנותרת בכלים לאחר ההרתחה. המים מכילים גם מתכות שונות שנשארות בו גם לאחר הסינון של תאגידי המים, משום שרוב הצנרת בבניינים ובבתים בישראל אינם חדשים. למעשה, הם ישנים מאוד ואינם עשויים מהחומרים הפלסטיים החדשים והעמידים שאינם מחלידים. הצנרת עשויה ממתכות שונות והן מגיעות בסופו של דבר לביתנו דרך הברזים, משום שלאף רשות מקומית אין את התקציב הענק שנחוץ כדי להחליף אותה. בלית ברירה, את הסינון ההכרחי עושים אנחנו, האזרחים, בשיטות שונות בביתנו. ננסה לעמוד על היתרונות והחסרונות של שיטות סינון שונות, ואתם תבחרו, כמובן, מה שנראה לכם.
כד מים ביתי עם מסנן
בשוק קיימים כמה כדי מים עם מסנן ביתי שאפשר לקנות. הכד מורכב מחלק שבו מחדירים את סנן המים ואותו מלבישים על החלק העליון של הכד. זאת שיטה נחמדה להבטיח מים מוכנים להגשה עוד בכד שלו, והמסנן שלו שמוחלף מדי חודש לערך מבטיח שתוכלו לשלוט באיכות הסינון. עם זאת, המסננים עולים כסף רב ולא לכל משפחה יש תקציב לקנות פילטרים כאלה מדי חודש, במיוחד אם צריכת המים שלכם גבוהה ואתם חייבים להחליף את המסנן יותר מפעם בחודש. כמו כן, מים העומדים זמן רב בכד מהווים מאגר נוח להתפתחות חיידקים ופטרת שיש לנקותה היטב בכל פעם.
סנן ביתי אשר מתחבר לברזים
מערכות מים לסינון שמתחברות לבתים מגיעות בשתי צורות – מערכת מתוחכמת ויקרה המורכבת מבחוץ על הברז הראשי של המים או מסנן המורכב רק על צינור הברז המסוים, בדרך כלל ברז המטבח. סנן המורכב על הברז הראשי מסנן את כל המים שמגיעים הביתה, כולל מי רחצה ושירותים, מה שמבטיח תחזוקה טובה של הצנרת לבית מפני אבנית ושאר החומרים הגורמים לבלאי שלהם.
סנן מים המורכב על הברז ומחובר לבר
בר מים הפך היות בשנים האחרונות שיטה מועדפת בבתים ובמשרדים רבים בגלל הנוחות שלו. סנני המים מורכבים על צינור מים שיוצא מהברז, ומתחבר לבר מים הניצב על השיש או בגודל מלא, על הרצפה. בר מים כזה מאפשר לכם בדרך כלל גם מזוג מים חמים מאוד, במיוחד אם הוא מותקן במשרדים, ובכך מאפשר גם שתייה חמה כשהיא נקייה מאבנית וממתכות שונות וחומרים.
שיטות סינון המים
בעזרת מסנן פחם פעיל – הפחם סופג חלקיקים זרים ובכך מנקה את המים מחומרים כמו כלור וכימיקלים, אבל לא חיידקים ולא מתכות. לעתים נוסף לפחם גם נורת UV המשלבת את השיטות.
אוסמוזה הפוכה: השיטה הנפוצה ביותר כיום. המים עוברים דרך מחיצה שמאפשרת רק לחלקיקים מסוימים לעבור דרכה ומסננת בכך כל מה שאינו מים, כולל מתכות, חיידקים וחומרים שונים.